אז רופא הילדים פגש אתכם, שוחח על כל מה שהטריד, טיפל והרגיע ואז פתאום נזרקת שאלה לאוויר: "בדיקת עיניים כבר עשיתם?"

"מה זאת אומרת?" אתם שואלים, הרי הילד רואה מושלם, מזהה כל נמלה על הרצפה וכל מטוס בשמיים. "לא משנה" קובע הרופא, "מומלץ לבצע בדיקת עיניים שגרתית" ואז מתחיל לתאר מיני תחלואים וממצאים שהתגלו סתם כך במקרה "ומזל שאובחנו מוקדם....".

 

אתם אצים רצים לקבוע תור ומגלים שבעצם רופא עיניים ילדים זו חיה מוזרה. אין הרבה כאלו בכלל. " מה זה בכלל?" אתם שואלים, ובאין מוצא מפריחים שאלה ברשתות החברתיות, בקבוצות התמיכה של הגן ומעלים בחכתכם מספר שמות. קובעים תור (גם משימה לא פשוטה) והנה מגיע היום המיוחל.

בדרך לרופא פתאום עולה שאלה מהמושב האחורי "אמא, אבא, מה בכלל יעשו לי?" "הרופא הזה מכאיב?" ואתם שואלים את עצמכם "הרי הילד בן שנה וחצי, אמנם גאון, אבל איך יקרא צורות מהלוח?" ואז מעלים בזכרונכם בדיקה שעשו לכם פעם. "איך בכלל נצליח לשכנע אותם להניח את הראש במכשיר? זה בכלל לא מתאים בגודל?" ואז 5 דקות לפני החניה אתם בעצם מגלים שאין לכם מושג לקראת מה אתם הולכים ולא לגמרי יודעים מה לענות לשאלות שעלו מהמושב האחורי.

אז ככה:

 

רפואת עיניים ילדים היא תת התמחות (או התמחות על) ברפואת עיניים והיא כוללת גם התמחות בפזילה בכל גיל (על פזילה במבוגרים ניתן לדון בנפרד). היא מתרכזת במצבים שיותר שכיחים בילדים: פזילה, אבחון וטיפול בעין עצלה, התאמת מישקפיים ועוד מצבים אשר מאפיינים את קבוצת הגיל הזו.

הבדיקה כוללת בדיקת חדות ראיה, בדיקת פזילה, בדיקת מיקוד, בדיקת מבנה ובדיקת מספר. כל חלק בבדיקה מותאם לגיל הנבדק.

בתחילת הבדיקה תשאלו לגבי מצב בריאותי כללי, היסטוריה רפואית, היסטוריה מיילדותית, היסטוריה משפחתית של בעיות עיניים בילדות וסיבת הביקור. לאחר מכן תתבצע בדיקת העיניים.

אני רוצה לתאר לכם את שלבי הבדיקה לפי גילאים ואתחיל בתינוקות.

אז כן, גם לתינוקות ניתן לבצע בדיקת עיניים ולדעת האם יש בעיה אשר מפריעה לראיה ולהתפתחות הראיתית.

הבדיקה נעשית כאשר ילדכם/ילדתכם יושב/ת על הברכיים שלכם ומתחילה בהסתכלות על מבנה פנים וגולגולת, מנח ראש ועיניים. חדות ראיה תבדק בעזרת חפץ אשר אחריו ניתן לעקוב על מנת לבחון התנהגות ראיתית, לרב צעצוע נחמד. בעת המעקב אחר החפץ נבדקות גם תנועות העינייים ובנוסף פזילה.

לאחר מכן נעשה שימוש בפנס אשר בודק תגובת אישונים ורפלקס אור (עוזר באבחון פזילה). פנס נוסף אשר נקרא רטינוסקופ בודק את הרפלקס האדום ויכול לתת רמז לגבי שקיפות של כל מדורי העין ומספר. שני הפנסים לא מסנוורים במיוחד ולא גדולים, לא מצריכים תנוחה מיוחדת ולא יוצרים אי נעימות.

השלב הבא הוא שלב "הטיפות". זהו השלב היחיד בבדיקה אשר גורם לאי נוחות. בדרך כלל אני עושה שימוש בסוג אחד של טיפות (ציקלופנטולט) ומניסוני טפטוף חד פעמי מספיק. הטיפות גורמות לצריבה קלה אשר חולפת כעבור מספר שניות ולאחר מכן יש להמתין כחצי שעה עד שהשפעת הטיפות מגיעה לשיא. השפעת הטיפות כוללת הרחבת אישונים ושיתוק הפעולה של העדשה הפנימית של העין (אקומודציה). שתי פעולות אלו מאפשרות לי לבדוק את האופטיקה של העין (רפרקציה/מספר) ולהתרשם מהמבנה האנטומי של הרשתית ועצב הראיה. את המספר אני בודקת בעזרת רטינוסקופ (אותו פנס שמשמש לבדיקה לפני הרחבת האישונים) ועדשות קטנות. בעזרת פנס נוסף אשר מורכב על הראש שלי (אופטלמוסקופ בלתי ישיר) עם עדשה נוספת גדולה יותר אני בודקת את קרקעית העין (בבדיקה הזו יש קצת סינוור).

 

בעזרת הבדיקות  הללו ניתן לאבחן את מרבית בעיות העיניים בילדים. לעיתים רחוקות יש צורך בשימוש במנורת סדק.

בילדים גדולים יותר נעשית בדיקה מאוד דומה רק שאצלם נעשה שימוש בלוח ממוחשב אשר מאפשר בדיקת חדות ראיה. חדות הראיה נבדקת בעזרת אותיות, צורות וכו׳ ומותאמת לפי גיל.

כך שהבדיקה שונה באופן מהותי מזו הנעשית במבוגרים ומתאימה יותר לילדים כאשר הדגש הוא לעשותה נעימה עד כמה שניתן.

© 2018 כל הזכויות שמורות לד״ר יונינה רון

האתר נבנה ע״י ענת בילינסון

ד״ר יונינה רון - לוגו

קביעת תור