הבדיקה נעשית כאשר ילדכם/ילדתכם יושב/ת על הברכיים שלכם ומתחילה בהסתכלות על מבנה פנים וגולגולת, מנח ראש ועיניים. חדות ראיה תבדק בעזרת חפץ אשר אחריו ניתן לעקוב על מנת לבחון התנהגות ראיתית, לרב צעצוע נחמד. בעת המעקב אחר החפץ נבדקות גם תנועות העינייים ובנוסף פזילה.

​

לאחר מכן נעשה שימוש בפנס אשר בודק תגובת אישונים ורפלקס אור (עוזר באבחון פזילה). פנס נוסף אשר נקרא רטינוסקופ בודק את הרפלקס האדום ויכול לתת רמז לגבי שקיפות של כל מדורי העין ומספר. שני הפנסים לא מסנוורים במיוחד ולא גדולים, לא מצריכים תנוחה מיוחדת ולא יוצרים אי נעימות.

​

השלב הבא הוא שלב "הטיפות". זהו השלב היחיד בבדיקה אשר גורם לאי נוחות. בדרך כלל אני עושה שימוש בסוג אחד של טיפות (ציקלופנטולט) ומניסוני טפטוף חד פעמי מספיק. הטיפות גורמות לצריבה קלה אשר חולפת כעבור מספר שניות ולאחר מכן יש להמתין כחצי שעה עד שהשפעת הטיפות מגיעה לשיא. השפעת הטיפות כוללת הרחבת אישונים ושיתוק הפעולה של העדשה הפנימית של העין (אקומודציה). שתי פעולות אלו מאפשרות לי לבדוק את האופטיקה של העין (רפרקציה/מספר) ולהתרשם מהמבנה האנטומי של הרשתית ועצב הראיה. את המספר אני בודקת בעזרת רטינוסקופ (אותו פנס שמשמש לבדיקה לפני הרחבת האישונים) ועדשות קטנות. בעזרת פנס נוסף אשר מורכב על הראש שלי (אופטלמוסקופ בלתי ישיר) עם עדשה נוספת גדולה יותר אני בודקת את קרקעית העין (בבדיקה הזו יש קצת סינוור).

 

בעזרת הבדיקות  הללו ניתן לאבחן את מרבית בעיות העיניים בילדים. לעיתים רחוקות יש צורך בשימוש במנורת סדק.

בילדים גדולים יותר נעשית בדיקה מאוד דומה רק שאצלם נעשה שימוש בלוח ממוחשב אשר מאפשר בדיקת חדות ראיה. חדות הראיה נבדקת בעזרת אותיות, צורות וכו׳ ומותאמת לפי גיל.

​

כך שהבדיקה שונה באופן מהותי מזו הנעשית במבוגרים ומתאימה יותר לילדים כאשר הדגש הוא לעשותה נעימה עד כמה שניתן.