פזילה מוגדרת כסטיה של עין אחת או שתיים מציר הראיה המרכזי כך שהראיה הדו עינית נפגעת. הפזילה יכולה להיות כלפי פנים (לכוון האף) ואז היא נקראת אזוטרופיה, כלפי חוץ (לכוון האוזניים) ואז היא נקראת אקזוטרופיה. בנוסף יכולה להיות פזילה מטה ומעלה (היפוטרופיה והיפרטרופיה בהתאמה). פזילה יכולה להופיע בכל גיל, החל מהלידה ועד שיבה והסיבות משתנות. סקירה זו תתיחס לפזילה בגיל המבוגר, אך יש לציין כי קיים דימיון רב בין פזילה במבוגרים לפזילה בילדים ולעיתים מדובר באותה בעיה רפואית אשר לא טופלה בגיל צעיר.

מערכת השרירים החוץ עיניים מורכבת משישה שרירים סביב כל עין. שני שרירים אופקיים (פנימי וחיצוני), שני שרירים אנכיים (עליון ותחתון) ושני שרירים אלכסוניים (עליון ותחתון). לכל שריר פעילות ראשונית אשר מיחדת אותו אך לכל שריר ישנם גם פעיליות מישניות אשר יחדיו תורמות לדיוק הרב הנדרש בעת תזוזת העיניים.

 

• השריר האופקי הפנימי אחראי על תזוזת העין פנימה לכוון האף (אדוקציה)

• השריר האופקי החיצוני אחראי על תזוזת העין החוצה (אבדוקציה)

• השריר הישר העליון אחראי על הזזת העין כלפי מעלה אך יחד עם זאת תורם גם לאדוקציה ולסבוב העין פנימה

• השריר הישר התחתון מוריד את העין, אך גם הוא יתרום לאדוקציה, ובנגוד לאופקי העליון, תורם ליכולת העין להסתובב החוצה.

• השרירים האלכסוניים אחראים קודם כל על סיבוב העין (העליון פנימה והתחתון החוצה) ובנוסף יש להם פעילות אנכית (מעלה או מטה) ואופקית (אבדוקציה).

​​

קיימת פזילה קבועה ופזילה לא קבועה אשר רק לעיתים תופיע. בנוסף קיימת פזילה "סמויה" (פוריה) אשר מופיעה במצבים בהם הראיה הדו עינית מופרעת (העין המכוסה תסתה פנימה או החוצה, אך כל עוד שתי העיניים לא מכוסות לא תראה פזילה).

הסיבות לפזילה מחולקות לפזילה עם תנועתיות עיניים מלאה ולפזילה הנובעת מבעיה בתפקוד השרירים. במקרה הראשון בדרך כלל מדובר לרב בפזילה הנובעות מחוסר תאום בין פעולת העיניים. הסיבה לכך לא ידועה וכל הנראה תלויה בבקרה של המוח על תיפקוד השרירים. זו סיבה שכיחה לפזילה בילדים אך קיימת גם במבוגרים. לעיתים מבוגר אשר מאובחן עם פזילה יכול לספר על פזילה קטנה שהיתה קיימת בילדות אשר החמירה עם הגיל. לעיתים מדובר שאנשים שנותחו בילדותם או אף בינקותם ושנים רבות לאחר מכן הופיעה הפזילה שוב. יש מקרים בהם מדובר בפזילה אשר הגיבה היטב לטיפול שמרני כגון מישקפיים ובגיל מסוים הטיפול כבר לא הועיל.

במקרה של פגיעה בפעילות השרירים ניתן לשוב וחלק לפגיעה עצבית ולפגיעה שרירית. פזילה על רקע של פגיעה עצבית תהיה על רקע של שיתוקים, לעיתים מבודד לעצבים המעצבבים את שרירי העיניים ולעיתים יהיה חלק מארוע מוחי עם חסרים נוירולוגיים אחרים. הפרעה בפעילות שרירית יכולה לנבוע ממחלה המערבת את השריר, כמו פגיעה בשרירי גלגלי העיניים כחלק מפעילות יתר של בלוטת התריס (מחלה על שם גרייב). במצב זה השרירים מתעבים ולאחר מכן מאבדים את המרקם והמבנה המיקרוסקופי התקינים- מצב אשר עלול להוביל לפזילה קשה לתקון.

בכל מקרה כאשר מבוגר מופיע עם פזילה חדשה תעשה בדיקת עיניים מלאה אשר תכלול בדיקת חדות ראיה, בדיקת המקטע הקדמי ואחורי של שתי העייניים, בדיקת רפרקציה, בדיקת תנועות העיניים ומדידות הפזילה. בהתאם לממצאים יוחלט האם יש צורך בהפניה לברור לסיבת הפזילה או האם מדובר בבעיה ראשונית. לדוגמא אם מאובחנת פזילה מסוג אזוטרופיה ובנוסף מאובחן רוחק ראיה ואין הגבלה בתנועות גלגלי עיניים ניתן לשער שמדובר בבעיה ישנה של פזילה על רקע רוחק ראיה שהחמירה. לעומת זאת אם מופיעה אזוטרופיה עם הגבלה בתנועת אחת העיניים החוצה (הגבלה באבדוקציה) ותלונות על כפל ראיה בכווני מבט שונים יש לשקול ברור נוירולוגי. במידה והפזילה מופיעה יחד עם שינוי במיקום גלגל העין- כמו בלט עין, יש לבדוק את תפקוד בלוטת התריס.

לאחר שנעשה ברור למציאת הגורם לפזילה, ניתן לדון בטיפול. קודם כל יש להדגיש כי גם במבוגרים ישנם פתרונות לפזילה. פזילה יכולה להיות מתוקנת בכל גיל וללא קשר למתי אובחנה. אדם אשר נולד עם פזילה יכול לעבור ניתוח לתיקון הפזילה גם בגיל מתקדם. מטרת התיקון היא לאפשר יצירת קשר עין בזמן שיחה, הרצאה וכו' והוכח במחקרים רבים כי עיניים ישרות תורמות רבות לדימוי העצמי. הטיפול אינו נחשב קוסמטי אלא רפואי וזכאי לו כל אדם.

 

לאחרונה פורסם מחקר בו נבדק האם פזילה משפיעה על היכולת למצוא בן זוג. המחקר נעשה על ידי שאלון שהופץ לנרשמים לסוכנויות הכרויות בשוויץ. מסקנות המחקר אשר פורסם בBritish Journal of Ophthalmology קבעו כי פזילה משפיעה לרעה על היכולת למצוא בו זוג ולפיכך מהווה עוד הוכחה כי ניתוח פזילה משפר תפקוד ברמות שונות ולפיכך לא מוגדר כניתוח קוסמטי. מחקר נוסף אשר פורסם לאחרונה בדק את ההשפעה של ניתוח פזילה על פרמטרים פסיכוסוציאליים בקרב בני נוער ומבוגרים אשר עברו ניתוח לתיקון פזילה אשר אובחנה בילדות. הרב דיווח כי הפזילה גרמה להם לבושה לפני הניתוח, לקושי ביצירת קשר עין ולפתוח דרכים להסתרת הפזילה. הניקוד הנצבר לדימוי עצמי, בטחון עצמי והערכה עצמית עלה משמעותית לאחר ביצוע הניתוח. המסקנה הגורפת היתה כי ניתוח לתיקון פזילה במבוגרים משפר לאין ערוך את הדימוי והבטחון העצמי של המטופל.

 

מחקר אחר קבע כי פזילה במבוגרים עם או בלי כפל ראיה משפיעה על איכות החיים בתחומים רבים ומגוונים ויש לבצע הערכה של מידת ההשפעה על תחומי החיים השונים אצל כל אדם אשר נבדק עקב פזילה. צד נוסף אשר נחקר היה ההשפעה על קבלה לעבודה. נמצא כי לנשים עם יש פחות סיכוי להתקבל לעבודה לאחר ראיון עבודה. במחקר זה לא נמצאה קשר בין פזילה למציאת עבודה בגברים. מעבר לכך הוכח כי פזילה גורמת לאנשים לבחון את האדם הפוזל אחרת. הדבר נבדק בעזרת תמונות של קצינים בצבא האמריקאי אשר תמונות שלהם עובדו כך שיראו פוזלים. הציון שקבלו לפי תמונות בהם לא פזלו לעומת תמונות בהם פזלו היה שונה בצורה משמעותית ונמוך יותר עבור התמונות עם הפזילה. המסקנה הסופית במאמר נוסף שפורסם עוד קודם לכן היתה כי פזילה יוצרת דעה קדומה ותיקונה יכול להשפיע על תחומי חיים רבים.

מעבר להשפעות הפסיכוסוציאליות של תיקון הפזילה, מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי ניתוח פזילה במבוגרים יכול במקרים מסוימים להחזיר את ראית העומק למנותח. מאמר אשר פורסם ב2004 הראה שיפור בראית עומק ב51% מהמנותחים.

תיקון פזילה הוא לרב כירורגי. ישנן פזילות קטנות אשר יכולות להיות מתוקנות בעזרת פריזמות יכולות להרשם במרשם למישקפיים, אך במרבית המכריעה של פזילה במבוגרים התיקון יהיה ניתוחי. העקרון המנחה בניתוחי פזילה הוא העתקת השרירים החוץ עיניים לפי סוג ומידת הפזילה על מנת למקם את גלגלי העיניים בצורה מקבילה. הניתוחים אשר נעשים במבוגרים דומים על פי רב לאלה שנעשים בילדים. הניתוח כולל פתיחת לחמית, חשיפת השריר המועמד להעתקה, תפיסתו בעזרת תפר, ניתוקו מגלגל העין ותפירתו מחדש באזור המיועד. הניתוח נעשה בהרדמה כללית. להבדיל מילדים, אשר אצלם כל שלבי הניתוח נעשים בהרדמה כללית, הרי שבמבוגרים קיימת שיטה בה ניתן למקם סופית את השריר לאחר השלמת הניתוח ולאחר שהמטופל מתעורר. השיטה נקראת "ניתוח פזילה עם תפר מתכוונן" ( adjustable sutures) בשיטה זו לאחר ניתוק השריר החוץ עיני מגלגל העין נעשה חיבורו חזרה דרך האינסרציה המקורית וההעתקה היא בעזרת מתלה של חוט. על גבי אותו חוט משאירים קשר אשר ניתן לפתיחה וכוון. לאחר שהניתוח מסתיים נותר המנותח עם מספר חוטים אשר קשירתם לא הושלמה ומודבקים לצידי העיניים. המנתח מועבר לחדר התאוששות ולאחר מספר שעות (עד מספר ימים) ניתן לשוב ולמדוד את הפזילה ובמידה ועדיין קיימת לשוב ולכוון את התפרים. הדבר אינו כואב ואינו מצריך הרדמה נוספת פרט לטיפות אילחוש מקומיות. מספר רב של מחקרים דן בדיוק של השיטה אשר תוארה לראשונה כבר לפני כמעט 30 שנים. מרבית המחקרים מראים כי השימוש מניב תוצאות ניתוחיות טובות ומאפשר קבלת תוצאות מדויקות יותר.

לסיכום פזילה במבוגרים עלולה להשליך על תחומים רבים בחיי הנבדק וחשוב להדגיש כי במקרים רבים ניתן לפתור אותה.