ההמלצה של האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים היא לבצע בדיקת סקר עיניים בגיל שנה, שלוש שנים וחמש שנים. שם הבדיקות מבוצעות אצל רופאי הילדים ובארץ ניתן מענה בטיפות החלב. לאחרונה נעשה סקר ספרות שקבע כי הבדיקה בגיל 3 שנים הוכחה כנחוצה ביותר, לגבי שאר הגילאים: תלוי בהיסטוריה משפחתית, בריאות הילד וחשד לגבי בעיה עינית שעולה. משרד הבריאות הישראלי ממליץ לבצע בדיקת עיניים אחת לפחות לפני גיל 6 שנים. המלצתי היא לבצע בדיקת עיניים שגרתית בילדים סביב גיל שלוש שנים אלא אם כן עולה חשד לבעיה עינית מוקדמת יותר.

במרבית הפזילות לא בודד גן אך כן קיימת שכיחות גבוהה יותר של חלק מהפזילות כאשר קיים ספור משפחתי. בכל מקרה כאשר קיים ספור משפחתי משמעותי כדאי לבצע בדיקת עיניים מוקדמת.

הנושא מעולם לא הוכח. עיניים כחולות הן לא יותר בעייתיות. הן כן יותר חשופות לפגיעת קרני UV, כמו כל חלקי גוף אחרים עם פיגמנטציה נמוכה.

פזילה הוא מצב בו שתי העיניים אינן יכולת להסתכל על נקודה אחת.

פזילה נחשבת מצב "תקין" סביב הלידה (עד גיל חודשיים) וכאשר היא לא קבועה. מחקר שבדק תינוקות במחלקת ילודים מצא כי בכל רגע נתון ניתן לאבחן פזילה בכרבע מהילודים. כאשר הפזילה קבועה או קיימת בגילאים מאוחרים יותר יש להפנות להערכה עינית יחסית בהקדם.

מבחינה אופטית העין צריכה להתנהג כחלק מכדור סימטרי כשכל הקרניים נפגשות במרכז הכדור. כאשר העין מתנהגת מבחינה אופטית יותר כמו ביצה נוצרים שני מוקדים והתמונה המתקבלת נמרחת בינהם- זה נקרא צילינדר או אסטיגמטיזם. התיקון נעשה רק בציר שבו התמונה "נמרחת" בין שני המוקדים על מנת לאחד אותה. כמובן שצילינדר יכול להתווסף לבעיות אופטיות אחרות גמו קוצר ראיה או רוחק ראיה.

רוחק ראיה מתאר מצב בו חדות הראיה המתקבלת לרחוק טובה יותר מאשר לקרוב והתיקון נעשה בעזרת עדשות "פלוס". רוחק ראיה קל הוא מצב נורמלי בילדים והעדשה הטבעית שלנו אשר מאפשרת לנו מעברים מהירים מרחוק לקרוב מאפשרת לילדים להתגבר על אותו רוחק ראיה קל ללא כל קושי. כאשר רוחק הראיה הוא יותר משמעותי נותר מצב בו המאמץ לקרוב וגם לרחוק הוא גדול מדי וזה עלול להוביל להפרעה בראיה, כאבי ראש ופזילה.

יתכן כי מדובר בחסימת דרכי דמעות ולא בדלקת עיניים. חסימת דרכי דמעות היא בעיה מאוד שכיחה בתנוקות ומתבטאת בהפרשות רבות ללא אודם עיני. החסימה חולפת מעצמה במרבית המקרים ללא צורך בהתערבות. במידה ויש אודם עיני או שהבעיה לא חולפת סביב גיל שנה, יש לפנות לרופא עיניים ילדים להערכה עינית.

"עין עצלה" מתאר מצב בו חדות ראיה בעין אחת (או לעיתים נדירות בשתי העיניים) היא לא תקינה בעקבות התפתחות ראיתית לא תקינה. המערכת הראיתית היא מאוד מורכבת וכוללת את העיניים ומרכזים ראייתים רבים במוח, כך שעל מנת לקבל ראיה תקינה העיניים צריכות "לשדר" תמונה תקינה ושווה למוח. כאשר תינוק נולד כל המערכת הראיתית היא לא מפותחת והראיה מאוד מטושטשת. הראיה תלך ותתפתח כל עוד מעבר המידע בין העיניים למוח הוא תקין. במצבים של פזילה, מספרים לא תקינים בעיניים או כל דבר אחר שיכול להפריע לראיה בעין אחת או שתיהן, המערכת הראיתית תתפתח בצורה לא תקינה ועלולה להתפתח עין עצלה.

עין עצלה מחייבת הערכה עינית אצל רופא עיניים על מנת להעריך ראיה ולשלול גורמי סיכון לראיה לא תקינה. יש לזכור כי ניתן לתפקד מצוין עם ראיה אשר מתקבלת מעין אחת בלבד וילד לא יראה סימנים או יתלונן (ביחוד בגיל הצעיר). לאור זאת מומלץ לעבור בדיקת עיניים במהלך הילדות על מנת לאבחן גורמי סיכון לעין עצלה.

כיום לא קיימת טכנולוגיה אשר הוכחה כיעילה במבוגרים. ישנה מערכת תרגול אשר נקראת "neurovision" ומשמשת לתרגול במבוגרים. יעילותה משתנה במחקרים שונים ולא כולם תמימי דעים לגביה.

ניתוח פזילה יכול התבצע כל גיל, ממספר חודשים ועד 120. החלטה על טיפול ניתוחי תלויה בסוג הפזילה וציפויות המטופל ומשפחתו.

ניתן לבדוק רפרקציה ולהתאים משקפיים בכל גיל. לא צריך שיתוף פעולה בקריאת צורות או מיספרים ואין צורך לשים את הסנטר במוכנה היעודית (אוטורפרקטומטר). ניתן לקבוע רפרקציה ולתת מרשם בעזרת רטינוסקופ וסט עדשות אשר מאפשרים מדידה מדויקת. את המרשם נותנים על סמך נתונים המגדירים נורמה לכל גיל.

לפני מספר שנים הוציא הFDA אישור לשימוש בעדשות מגע כבר בגיל 8 שנים. הסכנה העיקרית בעדשות מגע היא בעיקר החשש מזיהום ועם פתוח של עדשות מגע יומיות, קטן בצורה נכרת אחוז הזיהומים. כמובן שלא כל בן או בת 8 שנים יצליחו להתמודד עם הכנסה והוצאה של עדשות מגע והגיל הממוצע להתחלת שימוש בעדשות מגע הוא 12 שנים.

בשנים האחרונות מומלץ על שימוש בטיפות אטרופין מאוד מדוללות לצורך ניסיון להאט את קצב הגדילה של קוצר הראיה. מחקרים גדולים שנעשו הוכיחו כי ניתן להאט את קצב הגדילה בכ50%. בעבר נעשה ניסיון לטיפול במשקפיים ביפוקלים או מולטיפוקלים לצורך האטת הקצב- המחקרים הראו כי טיפול זה לבד מעט את הקצב בכ20%.

כל תינוק אשר נולד לפני הזמן או במשקל נמוך עלול לפתח בעיות עיניות בשכיחות גבוהה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. מומלץ לבדוק פגים בגיל 6-12 חודשים על מנת לוודא כי לא קיימת בעיה עינית ולהחליט על המשך מעקב. זה, כמובן, לאחר שנקבע כי כלי הדם ברשתית השלימו את צמיחתם (מעקב שנעשה בכל הפגיות).