ניתוחי קטרקט בתינוקות וילדים
קטרקט (ירוד) בתינוקות וילדים הוא לא שכיח אך כן יכול להוות גורם לירידה משמעותית בחדות ראיה. המצב מאובחן במקרים רבים סמוך ללידה עוד לפני השחרור ממחלקת הילודים. החשד עולה אם רפלקס האור האדום הנבדק נראה לא תקין ואז מתבצעת הערכה נוספת על ידי רופא העיניים. הקטרקט יכול להיות חד או דו עיני והסיבות הן רבות.
בקטרקט חד צדדי בדרך כלל לא תהיה סיבה ברורה. לעומת זאת, לקטרקט מולד דו צדדי יכול להיות מקור גנטי, זיהומי, מטאבולי ועוד.
טיפול בקטרקט מולד חייב להיות מהיר על מנת לאפשר סיכוי להתפתות ראיתית תקינה. הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי ובמקרים מולדים מומלץ לנתח כבר בגיל חודש. הניתוח נעשה בהרדמה כללית וכולל הוצאה של העדשה וניקוי של חלק מהזגוגית. השתלת עדשה אפשרית בדרך כלל החל מגיל 7 חודשים ותעשה רק במקרים שמצב העין מאפשר זאת. כך שהשתלת עדשה תתבצע בדרך כלל אם הירוד מתפתח ואובחן בגיל מאוחר יותר או במקרה של השתלה משנית. כמובן שישנם מקרים בהם ניתן לשקול השתלת עדשה בגילאים מוקדמים יותר.
הניתוח המבוצע דומה באופן עקרוני לזה המבוצע במבוגרים אך ישנם אספקטים שונים המחייבים גישה ניתוחית שונה. בתינוקות וילדים ישנה חשיבות מכרעת לכל הליך השיקום הראייתי שנעשה לאורך כל הילדות לאחר הניתוח וכולל עדשת מגע, מישקפיים וסגירות של העין הטובה. בנוסף יש צורך במעקב עיני במהלך כל הילדות ולאחר מכן בבגרות עקב סיבוכים מוקדמים ומאוחרים העלולים להתפתח ודורשים אבחון וטיפול על מנת לשמר את הראיה.