המערכת הראיתית בתינוקות מתחילה להתפתח כבר עם הלידה. השנים הראשונות לחייו של הילד הן המשמעותיות ביותר וכבר בחודשים הראשונים נקבע האם המערכת הראיתית תוכל להתפתח בצורה המיטבית. על מנת שהראיה תתפתח כדרוש יש צורך במבנה אנטומי תקין של כל עין בנפרד ושל המערכת הראיתית המקשרת בין העין למוח. המעקב אחר העיניים והראיה נעשה לאורך כל הילדות ומתחיל כבר לפני השחרור ממחלקת הילודים.

​

על פי הנחיות משרד הבריאות בישראל, חייב כל ילוד לעבור בדיקה של החזר האור (הרפלקס האדום) של העין לפני שחרור ממחלקת הילודים. הבדיקה מבוצעת על ידי רופא הילדים בתינוקיה או בפגיה ובמידה ועולה חשד לרפלקס לא תקין, אותו תינוק יבדק על ידי רופא עיניים עוד לפני שחרורו מבית החולים.

​

על הבדיקה הזו יש לחזור בזמן בדיקות שגרתיות אצל רופא הילדים.

​

הבדיקה עצמה ביא פשוטה, היא נעשית בעזרת פנס מיוחד אשר מאיר לכיוון האישונים וניתן לראות דרכו את החזר האור אשר מגיע הרשתית (החלק האחורי של העין). במידה וההחזר תקין, יתקבל רפלקס אדמדם-כתמתם שווה משתי העיניים. רפלקס תקין מעיד על כך שהאור המוחדר לעין יכול לעבור את השכבות בעין בצורה תקינה ולהיות מוחזר מרשתית אשר צבעה תקין. הבדיקה היא מהירה אך חשובה ביותר ומאפשרת לרופא הבודק לדעת האם כל מדורי העין ובכללם הקרנית, העדשה והזגוגית שקופים וכן נותן מידע לגבי מבנה הרשתית ותפקודה. בודק מיומן יוכל גם לדעת האם יש חשד להפרעות אופטיות (דהיינו רוחק או קוצר ראיה גבוהים וכן הבדל במספרים בין העיניים) וחשד לפזילה משמעותית.

​

את הבדיקה השגרתית הבאה מומלץ לבצע בגיל 6-12 חודשים. לפי הנחיות האגודה האמריקאית לרפואת עיניים ילדים, בדיקה זו צריכה להתבצע בכל תינוק. ההמלצה היא על אחת כמה וכמה אם יש היסטוריה משפחתית של בעיות עיניים בילדות (מישקפיים בגיל צעיר, עין עצלה או פזילה אצל ההורים, אחים, דודים סבים וכדומה) או אם התינוק נולד מוקדם או במשקל נמוך. בגיל זה הבדיקה כוללת בדיקת מעקב (במקרים מיוחדים ניתן לבצע בדיקה המדמה קריאת צורות), בדיקת פזילה, בדיקה של מבנה העין כולל מקטע קדמי ואחורי ובדיקה של האופטיקה. מטרת בדיקה זו היא לוודא שאין שום בעיה עינית אשר יכולה להפריע להתפתחות ראיתית תקינה. ישנם מקרים בהם כבר בגיל זה מותאמים מישקפיים, מתוקנת פזילה או מומלץ על טיפול בעין עצלה בעזרת סגירות. הבדיקה כוללת טפטוף טיפות שמטרתם הרחבת האישונים ושיתוק זמני של פעולת העדשה הפנימית בעין. הטיפות מאפשרות בדיקה של הרשתית ועצב הראיה וכן את בדיקת הרפרקציה (דהיינו בדיקת המספר של כל עין בנפרד).

​

במידה והבדיקה שנעשתה סביב גיל שנה היא תקינה, מומלץ לבצע בדיקות נוספות סביב גיל שלוש וסביב גיל חמש. בבדיקות אלו חוזרים על אותה בדיקה אשר נעשתה בגיל שנה, אך ניתן כבר, במרבית במקרים, לכמת את חדות הראיה בעזרת צורות, מספרים או אותיות בהתאמה לגיל וליכולת של כל ילד.

חשיבות הבדיקות היא באיתור מוקדם של בעיות עינות אשר עלולת להוביל לעין עצלה וחוסר התפתחות של המערכת הראיתית.

ככל שמגלים את הבעיה מוקדם יותר, קל יותר לטפל בבעיה והיא יותר הפיכה.

​

לעיתים קרובות, לא ניתן לדעת על התפתחות של עין עצלה ללא בדיקה מכוונת של רופא עיניים ילדים ומכאן חשיבות הבדיקות היזומות.

 

לסיכום: מומלץ ורצוי לבצע בדיקות עינייים שגרתיות בכל ילד בגיל שנה, שלוש שנים וחמש שנים, כולל הרחבת אישונים